ביטון נ' "הפול" המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ

החלטה

התובע נפגע בתאונת דרכים בתאריך 14.4.09.

לתובע נגרמו בתאונה שברים בשורש כף יד ימין ובשורש כף יד שמאל וכן בזרת שמאל.

התאונה הייתה תאונת עבודה והוכרה ע"י המל"ל.

התובע הגיש תביעה לנכות למל"ל ונקבעה לו נכות בשיעור 19% (10% בגין פגיעה בכל אחת מידיו), המחייבת בהתאם לסעיף 6 ב' לפלת"ד.

בתיק נשמעו ראיות ובתום שמיעת הראיות העלה ב"כ הנתבעת בקשה, לאפשר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

.

ב"כ הנתבעת תמך בקשתו בעיתוי בו הועלתה, בכך שרק במהלך ישיבת ההוכחות התברר, במהלך חקירת התובע כי הסתיר מן המל"ל את העובדה שנפגע בידיו בתאונות בעבר,כאשר בשורש יד ימין אף סבל התובע משבר.

מעיון בפרוטוקולים של ועדות המל"ל עולה כי אכן לא עמד בפניהן תיק קופ"ח של התובע ולא היה בפניהן תיעוד אודות פגיעותיו של התובע עובר לאירוע התאונה בה עסקינן.

גם בטופס התביעה לדמי פגיעה למל"ל ציין התובע כי לא סבל בעבר ממחלה או כאבים הקשורים או הדומים למצבו כיום.

כך גם ציין בטופס התביעה לנכות מעבודה ,כי לא סבל ממגבלות או כאבים דומים בעבר.

בהחלטתי מיום 22.1.12 התייחסתי לשיהוי בהעלאת הבקשה אולם מאחר ולגופו של עניין הודה התובע בעדותו כי לא מסר למל"ל אודות פגיעותיו בשנים 2004 ו-2005 בשורש כף יד שמאל ושורש כף יד ימין, כאשר עסקינן בתאונה הנדונה בפגיעה באותם איברים , הארכתי המועד להגשת הבקשה וקיבלתי את טיעוני ב"כ הנתבעת לבקשה לגופה.

ב"כ התובע ביקש לאפשר לו להגיש תגובה בכתב וכך נעשה.

עוד הוחלט כי הארכת המועד ניתנת אך ורק באשר לשאלת קיומה של נכות קודמת ולא באשר לגובה הנכות שנקבעה ע"י המל"ל בגין התאונה.

ברע"א 4707/10 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ. עדי כרמור (פורסם במאגרים) קבע כבוד המשנה לנשיאה השופט ריבלין כדלקמן:

" הלכה היא כי היתר להביא ראיות לסתור קביעת דרגת נכות " על פי כל דין" לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים , יינתן במקרים מיוחדים וחריגים בלבד (ראו:בע"א 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ פ"ד לט (4) 505).באופן טיפוסי יינתן היתר כאמור במקרים שבהם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז קביעת הנכות על פי דין או במקרים שבהם לא היו בפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות לגבי מצבו הרפואי של הנפגע, אשר אילו היו לפניה היו עשויות להביא להחלטה שונה."

בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. טיארה עבדול אחמד פ"ד מה(4) 77 נקבע ע"י כב' השופט אור:

" לפי נוסח הסיפא לסעיף 6ב' לחוק ,יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו.נוסח זה מצביע על כך שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד.כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית המשפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה ואשר לו היו בפניה, בודאי היו מביאות לתוצאה שונה."

משהתברר כי בפני ועדות המל"ל לא עמד תיעוד בדבר פגיעותיו של התובע בשורשי כפות הידיים בשנים 2004 ו- 2005 לרבות שבר וחרף השיהוי הרב, הרי שעל מנת להגיע לחקר האמת יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בשאלת קיומה של נכות קודמת .

המדובר במקרה הנופל בגדר המקרים החריגים אשר נמנו בפסיקה.